פסטיבל הקולנוע החדש: האם דרמות אנכיות יכבשו אותנו?

אם פעם צילום וידאו לאורך נחשב לפשע בלתי נסלח שגרר תגובות זועמות ברשת, היום מתברר שזה העתיד שכולם מנסים לרדוף אחריו. בניו יורק נערך לאחרונה פסטיבל אלזה, אירוע ראשון מסוגו שמוקדש כולו לתופעה המדוברת של דרמות אנכיות. הרעיון המרכזי היה לקחת את כל אותן סדרות קצרצרות שנוצרו במיוחד למסך הסמארטפון ולהקרין אותן, תחזיקו חזק, על מסך קולנוע ענק בלב מנהטן.

מאחורי המיזם עומד פיט טורס, בכיר לשעבר בפסטיבל טרייבקה היוקרתי, שמנסה למצב את התחום כאמנות לגיטימית לכל דבר. על המסכים באולם הוקרנו הפקות מקור שונות, החל מעיבוד אנכי לקלאסיקה גאווה ודעה קדומה ועד מלודרמות על מיליארדרים. עבור מי שרגיל לצפות בתכנים כאלה ברכבת או בתור לרופא, החוויה באולם הייתה משונה למדי. חיתוכי עריכה תזזיתיים, מעברי סאונד חדים ופסים שחורים ענקיים משני צידי המסך גרמו לכל העסק להיראות מעט מאולץ.

ענקיות הסטרימינג רועדות מפחד

למרות התחושה המוזרה בקולנוע, אי אפשר להתעלם מהכוח הכלכלי העצום שמאחורי היצירות האלה. הפקות מהסוג הזה כבר מגלגלות סכומי עתק ברחבי העולם, בעיקר באסיה ובארצות הברית, כשהקהל ממשיך לבלוע פרקים של דקה וחצי בלי למצמץ. ההצלחה הזו הלחיצה לחלוטין את שירותי הסטרימינג הגדולים כמו נטפליקס, דיסני פלוס ורשתות נוספות, שבודקות כעת פידים אנכיים באפליקציות שלהן כדי לא לאבד צופים ליוטיוב ולטיקטוק.

אפילו יצרניות הטלוויזיות החכמות החלו לשחרר יישומים ייעודיים שמטרתם להשאיר את חובבי הווידאו האנכי מודבקים לספה. השאלה הגדולה היא האם אנחנו באמת רוצים לצפות בפורמט כזה בסלון. כשאנחנו בדרכים והזמן קצר זה פתרון כיפי, אבל כשמתיישבים לערב רגוע בבית, האינסטינקט הטבעי של רובנו עדיין מחפש חוויה קולנועית רחבה.

איך זה נשמע מהצד שלנו?

כאיש רדיו ותוכן ותיק, מעניין אותי במיוחד הממד של עיצוב הקול והקצב בתוך הז'אנר הזה. בפורמט האנכי אין מקום לשתיקות דרמטיות, לבנייה איטית של עלילה או לרגעים מוזיקליים שקטים. הכל חייב לצעוק, להפתיע ולהפציץ באפקטים קוליים מדי כמה שניות כדי שהאגודל לא יחליק הלאה. מדובר במיומנות מרשימה של לכידת קשב, אבל היא לעיתים מרגישה יותר כמו מניפולציה שיווקית מאשר יצירה עמוקה.

האם הפורמט הזה ישנה את פני התרבות שלנו לתמיד? כנראה שכן, לפחות בכל הקשור לחשבונות הבנק של המפיקים. בינתיים אני נשאר נאמן למסך הרחב שלי, לפחות עד שמישהו ימציא שקית פופקורן אנכית שלא נשפכת לצדדים.

מקור: The Verge Creators