אוי, העולם הזה של ענקיות הטק, הוא תמיד דרמטי יותר מטלנובלה טורקית. בטח כשיש כסף גדול ומוסר על הפרק, ואנחנו מדברים פה על בינה מלאכותית צבאית. עכשיו, תארו לכם, שני ענקי AI – אופנאיי ואנתרופיק – בקרב תדמיתי ופילוסופי שרק הולך ומתחמם.
דריו אמודי, המנכ"ל והמייסד של אנתרופיק, ממש לא מרוצה – אולי באופן צפוי – מהחבר'ה של סם אלטמן באופנאיי. הוא שלח תזכיר לעובדים שלו, שהגיע ל'דה אינפורמיישן', ובו הוא מתייחס לעסקה של אופנאיי עם משרד ההגנה האמריקאי (ה-DoD) כאל 'תיאטרון בטיחות' אחד גדול.
הקרב על המוסר
אמודי לא חוסך במילים. הוא כתב בתזכיר שהסיבה העיקרית שאופנאיי קיבלה את העסקה הזו, ואנתרופיק סירבה, היא שאופנאיי 'דאגה להרגיע עובדים, ואילו אנחנו דאגנו למנוע ניצולים לרעה'. וואו. הצהרה חזקה מאוד, שמרמזת על פערים עמוקים בתפיסת העולם בין שתי החברות המובילות בתחום הבינה המלאכותית.
ואנחנו, כישראלים שחיים במדינה שבה טכנולוגיה צבאית וביטחונית היא חלק בלתי נפרד מה-DNA שלנו, מבינים היטב את המורכבות. מצד אחד, הרצון לחדש ולשפר יכולות הגנה בעזרת AI. מצד שני, הפחד מ'היום שאחרי' – מה יקרה כשהאלגוריתם יתחיל לקבל החלטות גורליות, ומי יישא באחריות?
מעבר לכותרות: מה זה אומר בשבילנו?
בתור יוצרי תוכן, אנחנו עדים כיום לגל עצום של כלי AI שנכנסים לחיינו – מכתיבת טקסטים ועד יצירת תמונות וקולות. אבל הסיפור הזה מזכיר לנו שיש כאן גם צד אפל, שאלות אתיות ענקיות שעולות. האם אנחנו רוצים שהכלים שפעם עזרו לנו לכתוב פוסט לבלוג, ישמשו מחר גם לקבל החלטות בשדה הקרב?
הוויכוח בין אנתרופיק לאופנאיי הוא לא רק על כסף או תדמית. הוא על האחריות שיש לנו, כמי שמעצבים את עתיד הטכנולוגיה, וגם כצרכני טכנולוגיה. איפה עובר הגבול? מתי אנחנו אומרים 'לא' בשם העקרונות, גם אם זה אומר לוותר על עסקה משתלמת?
אני, כברודקאסטר ותיק, למדתי שגם מאחורי המיקרופון הכי יקר תמיד יש אדם עם ערכים. נראה שבמקרה של ענקיות ה-AI, הערכים האלה עדיין בבדיקה. אז בפעם הבאה שאתם שומעים על AI, תזכרו – זה לא רק קוד, זה גם מצפון. ומי יודע, אולי יום אחד נשדר פודקאסט שכולו נוצר על ידי AI, ונדבר בדיוק על זה.
מקור: TechCrunch AI
