שמעו סיפור, חברים, על אהבה שלא נגמרת – אהבה לרדיו, למדע בדיוני, ולעוד כמה דברים שקצת יפתיעו אתכם. כי מי היה מאמין ששיטוט תמים של שני ילדים סקרנים בניו יורק יוביל לאחת מתוכניות הרדיו הוותיקות והמיוחדות בעולם? זה בדיוק מה שקרה להווארד מרגולין וסטיב בנזר.
הכל התחיל אי שם ב-1976, כששני הילדים האלה, תושבי לונג איילנד, נפגשו ומיד נוצר ביניהם קליק סביב אהבה משותפת לרדיו. שש שנים אחר כך, החברות הזו משכה אותם היישר לתוך סיפור שנראה כאילו נלקח מספר מדע בדיוני בעצמו.
התחנה הפיראטית של הילדים
הם גילו תחנת FM פיראטית בחצר האחורית, WRAR שמה, או "רדיו ברית המורדים", שהופעלה על ידי מישהו בשם פרסטון ניקולס. עם משדר של 400 וואט, ששודר מסככה בחצר של ניקולס, התחנה ניגנה מוזיקה לכל אורך האי. ניקולס, אגב, נפטר ב-2018, וזכה לפרסום מפוקפק יותר מאוחר כשותף לכתיבת ספר על תיאוריות קונספירציה סביב "פרויקט מונטוק".
הבנים היו כל כך מרותקים, שהם יצרו קשר ישיר עם ניקולס. הוא הסכים למכור להם משדר קטן של שני וואט – אבל רק אחרי שהוכיחו את עצמם בשידור חי ב-WRAR. "היינו צריכים להוכיח את עצמנו", נזכר מרגולין. הם עברו את המבחן, וב-18 במרץ 1982, השיקו את WOHM, "רדיו ההתנגדות", מחדר השינה של בנזר.
היה להם אוסף של כ-250 אלבומים, ובנוסף חברתו של סטיב השאילה להם כמה תקליטים. החברים ניגנו מוזיקה, התבדחו ושיחקו בלהיות שדרנים. "היינו אומרים את הזיהוי החוקי כ-'WOHM, סמית'טאון, ניו יורק'", סיפר מרגולין. "כששאלתי את סטיב למה אנחנו אומרים סמית'טאון, הוא ענה, 'כי זו לא מזרח נורת'פורט'". תיאטרון שלם כבר אמרנו?
WOHM החזיקה מעמד רק חמישה חודשים, ונסגרה כשמשפחתו של בנזר עברה לטקסס. הוא, אגב, הקים לימים חברה מצליחה שמעניקה שירותי הנדסה לתחנות בארה"ב. מרגולין נשאר בלונג איילנד ונרשם לאוניברסיטת סטוני ברוק ללמוד ביולוגיה, אבל נמשך לתחנת הקמפוס WUSB(FM).
הדרך לאוניברסיטה ולמדע בדיוני
הוא הצטרף לתחנה דרך "פורום המדע הבדיוני" של האוניברסיטה – ארגון הסטודנטים הוותיק ביותר שם. יום אחד, סטודנט עמית הזמין את מרגולין לקרוא סיפור קצר בשידור. עם רקע בתיאטרון, מרגולין קפץ על ההזדמנות. הוא גם זכר ערבים שבהם הקשיב לדרמות רדיו "מתקופת הזהב" כמו "הצל", "הצרעה הירוקה" ו"הפרש הבודד", שאביו סיפר לו עליהן מילדותו בשנות ה-30 וה-40.
אז כשהגיעה ההזדמנות לבצע מדע בדיוני ברדיו, מרגולין אמר, "זו הייתה החלטה ברורה מאליה". הניצוץ הזה הפך ל-"Destinies – The Voice of Science Fiction". התוכנית, שנוצרה על ידי גארי הלאדה ומייק בוטווין, ומתקרבת כעת לשנתה ה-43, עומדת כאחת מתוכניות המדע הבדיוני הוותיקות ביותר ברדיו. למעשה, למיטב ידיעתו של מרגולין, "Destinies" היא התוכנית השנייה באורכה מסוגה בעולם. הראשונה היא "Hour of the Wolf" המשודרת מניו יורק.
תיאטרון של המוח
מרגולין הצטרף לצוות התוכנית במרץ 1984, ומאז הוא המפיק והמנחה שלה. הוא הביא איתו את התשוקה שלו ל"תיאטרון של המוח", רעיון שכל כך רלוונטי גם היום בעולם הפודקאסטים והאודיו דרמה. היכולת לספר סיפורים רק באמצעות קול, אפקטים ומוזיקה – זה קסם שפשוט לא נגמר.
אז בפעם הבאה שאתם שומעים פודקאסט טוב או עולים לשידור, תחשבו על הווארד, על החברים שלו, ועל כוחו של הדימיון. מי יודע לאן הזרעים שאתם זורעים יובילו. תנו לי לשמוע את הסיפורים שלכם!
מקור: RadioWorld
