בימים האחרונים קיבלנו תזכורת כואבת לשינויים הדרמטיים שעוברים על עולם התקשורת והמדיה – זאת אחרי שרשת CBS הודיעה כי ב־22 במאי תסגור סופית את חטיבת הרדיו המיתולוגית שלה, CBS News Radio, ממש רגע לפני שהיא חוגגת 100 שנות פעילות.
המשמעות: כ־700 תחנות ברחבי ארצות הברית יאבדו את מבזקי החדשות המוכרים להן, ומאות עובדים יאבדו את עבודתם. בהנהלת הרשת מסבירים את המהלך ב"מציאות כלכלית מאתגרת" ובשינוי בהרגלי ההאזנה לטובת הפודקאסטים והדיגיטל.
עבורי, הבשורה הזו היא הרבה יותר מסתם עוד כותרת יבשה על קיצוצים בתעשייה.
הקסם של 880 WCBS-AM בניו יורק
הכתובת, למען האמת, הייתה על הקיר. רק באוגוסט 2024, לפני קצת יותר משנה וחצי, נסגרה תחנת החדשות המיתולוגית של CBS בניו יורק, WCBS-AM 880, ופינתה את התדר שלה לטובת שידורי ספורט.
באחד הטיולים שלי לניו יורק, זכיתי לבקר בתחנה הזו ממש. אני זוכר את התחושה המחשמלת של להיכנס לאולפן חדשות שפועם בקצב של העיר הכי אינטנסיבית בעולם. לראות את השדרנים בפעולה, להביט בעמדות השידור, להרגיש את ההיסטוריה שנוטפת מכל מיקרופון – זו חוויה שקשה להסביר למי שלא נושם תקשורת.
בסרטון שצילמתי רואים את ההתרגשות שלי גם מהדיוק. קבוצה של אנשי מקצוע, שרדיו הוא פרנסתם, יודעים ליצור מוצר מהוקצע, שבו הכול "על השנייה", עם טכנולוגיה מתקדמת, ואפס לחץ גם בשעת השיא של הפריים טיים.
לדעת שהמקום הזה, ששידר אקטואליה ברצף במשך 57 שנים, פשוט נדם – זו צביטה אמיתית בלב.
למה ההספדים על הרדיו מוקדמים מדי?
מנהלי רשתות התקשורת הגדולות אולי מסתכלים על הגרפים והאקסלים וממהרים להספיד את הרדיו המסורתי, אבל לדעתי מדובר בטעות קשה. נכון, הרגלי הצריכה משתנים, אבל לרדיו יש כוח הישרדותי נדיר ואינטימיות ששום מסך, פודקאסט מהוקצע או אלגוריתם לא יכולים לשכפל.
יותר מזה – אני משוכנע שהרדיו ישרוד הרבה אחרי שהצופים של ערוצי החדשות בטלוויזיה ייעלמו. בזמן שהטלוויזיה המסורתית נאבקת על חייה מול שירותי הסטרימינג והרשתות החברתיות, הרדיו תמיד יישאר שם: בפקקים באוטו, בזמן העבודה, או ברגעי חירום כשהאינטרנט נופל וצריך קול אנושי ומרגיע שייתן את החדשות כמו שהן. זהו המדיום הנגיש והבלתי אמצעי ביותר שיש.
הפתעה: הדור הצעיר מגלה את הרדיו מחדש
לפני 3 שנים, בהרצאה שקיימתי לעובדי תאגיד השידור הישראלי, הצגתי מחקרים בינלאומיים שהיממו את הקהל. נתונים מסדרת מחקרי "Share of Ear" של חברת Edison Research מהשנים 2023-2022 הראו באופן מובהק כיצד הנוער האמריקאי (דור ה־Z) צורך רדיו FM ו־AM (!) בכמויות הולכות ועולות. עורכי המחקר הסבירו תופעה מרתקת: הפודקאסטים עשו דווקא טוב לתעשיית הרדיו. הם הרגילו קהל צעיר לצרוך "אודיו מדובר" (Spoken Word), וכך הרדיו – אחרי שנים של בצורת – זוכה לפגוש דור חדש שמעוניין לקבל גם תוכן קולי חי ואותנטי. באותה הרצאה אמרתי שאנחנו בישראל תמיד נמצאים כמה שנים אחרי ארה"ב, ושבהחלט אפשר לשאוב אופטימיות מהנתונים.
עם זאת, נראה שקברניטי גופי התקשורת בעולם – וגם בארץ – לא מבינים את היתרון העצום שברדיו. הם ממשיכים להקצות משאבים רבים לטלוויזיה ולמדיות אחרות, תוך שהם כורתים את הענף, שלדעתי הוא בעל הסיכוי הגבוה ביותר להישאר בריא ולצמוח גם בעוד עשורים רבים קדימה.
אסור לשכוח שהרדיו החדשותי הוא מדיום מוערך, מקצועי, מהוקצע פי כמה מפודקאסטים, ושיש לו קהל צרכנים גדול – ולפי המחקרים לא בהכרח מבוגר. הסטת התקציב לטלוויזיה לא תציל את מצבה, שכן בתקציב של תוכנית טלוויזיה סבירה אחת אפשר לממן שעות שידור רדיופוניות איכותיות רבות. סגירת המיקרופונים של עורכי וקרייני החדשות תחסוך אולי כסף בטווח הקצר, אבל תתגלה בעתיד כטעות מרה. אני בספק אם אפשר יהיה לתקן אותה בשנת 2050.
לסגור רשת חדשות רדיו ארצית שפועלת כמעט מאה שנה זו לא רק החלטה עסקית קרה – זו עקירת עמוד תווך של עיתונות ושל חיבור ישיר לאזרחים. הרדיו לא מת, הוא רק מחכה למנהלים שיבינו את הערך האמיתי שלו במקום לחפש את הקיצוץ המהיר הבא.
