"פירמה": כתבה על פיטוריי מרשת גימל

”זרקו אותי מרשת ג‘ בלי לתת הסברים. אולי אני תופס כיסא למישהו אחר. זו הפוליטיקה של רשות השידור“

הוא הגיע לרשת ג' עם תוכנית מסודרת, רענן את התחנה הרדומה, סחף את הצוות, זכה לפידבקים חיוביים ואפילו העלה את הרייטינג. אבל אחרי חצי שנה הוא הודח במפתיע באמצעות פקס. לפני שהוא מכבה את המיקרופון, יניב מורוזובסקי – הנפגע האחרון, לעת עתה, מספר בדיוק מה עבר עליו: ”יכולתי להצעיד את רשת ג' למקום טוב יותר וזה לא התאים למישהו והוא זרק אותי בלי שנתן לי לקדם שום תהליך. עשו לי עוול"

כתבתו של יונתן אסתרקין, מתוך מגזין "פירמה" של גלובס (18.12.2012)

צילום: ליאור חג'בי

”חייתי רדיו מגיל 7. רק רדיו זה החיים שלי. קול ישראל עשו לי עוול מאוד גדול – הכניסו אותי לנהל רשת במצב בעייתי, רשת שעומדת במקום הרבה מאוד שנים, ובאתי עם כל הכוח, עם תוכנית עבודה, מטרות, יעדים. המטרה שלי הייתה להגיע לרייטינג כפול מזה שיש לרשת ג‘ היום, ולחבר את הצוות חזרה לרוח של עשייה. התחלתי, הצוות היה מאחוריי, לאנשים היה כיף לעבוד, דברים שלא היו שם שנים. עשינו שינויים במקומות קטנים שלא חשבו עליהם. הכל הביא פידבק חיובי, המאזינים היו בעד, הרייטינג עלה. פתאום, אחרי חצי שנה שאומרים לי שאני מנהל טוב, מנהל הרדיו קורא לי אליו מהיום למחר ומאשים אותי בשורה של דברים שהוא לא אמר לי מעולם: ’אתה מנהל לא טוב, אין לך כישורי ניהול‘. ”הכאב שלי עכשיו הוא משתי סיבות. אחת היא מקצועית. אין לי מושג מה הולך להיות עם רשת ג‘, אבל אם לא יחליף אותי מישהו שיעשה שינוי אמיתי ונכון לרשת הזאת, היא תמשיך לצנוח ולאבד רייטינג לטובת המתחרות שלה. השנייה היא ברמה האישית – עזבתי עבודה, עזבתי חיים, מסלול קריירה שהרווחתי בו יותר ממה שהרווחתי ברשות השידור, עברתי לגור בירושלים – ועכשיו אני תקוע. רציתם לעשות שינוי, הבאתם בן אדם טרי, עם אנרגיות, שמוכן להילחם בכל המלחמות המתישות שיש לגוף הזה להציע. אם אתם לא רוצים אותי ואת הדרך שלי, בשביל מה לקחתם אותי?".

ההתחלה באמת נראתה מבטיחה. בחודש מארס זכה יניב מורוזובסקי במכרז לניהול רשת ג‘ בקול ישראל. הזכייה הייתה מפתיעה, כיוון שמורוזובסקי, 29, הוא אמנם איש רדיו בכל רמ“ח אבריו, אבל בכל זאת מדובר בניהול תחנה ותיקה, שבה עובדים שגילם כפול משלו במקרים רבים. ואז נפלה עוד פצצה: לפני כחודש הוא פוטר, או, אם להיות רשמיים, ”בתום תקופת הניסיון (שכל עובד בכיר במגזר הציבורי מחויב לה – י“א) הוחלט לא להאריך את חוזהו“. במחשבה שנייה, מי שמכיר את דרכי ההתנהלות של רשות השידור בכלל ושל קול ישראל בפרט, ונחשף בשנים האחרונות לכותרות בעניינה, לא אמור להיות מופתע.

בראיון ל“פירמה“ מגולל מורוזובסקי את קורות חצי השנה האחרונה. את התוכניות, התקוות, ההצלחות הקטנות, ואת העלבון הצורב והתמיהה בעקבות הפיטורים. מסמך מרתק ועצוב, שמעלה סימני שאלה על הדרך שבה מתקבלות החלטות בקול ישראל.

שיחה מוזרה בהתראה קצרה

”מנהל הרדיו האשים אותי שלא עמדתי במטרות או ביעדים, או בכל מיני דברים אחרים“, חוזר מורוזובסקי לאותה שיחה עם המנהל, מיקי (מיכאל) מירו, שבעקבותיה פוטר. ”הוא נתן דוגמאות מאוד-מאוד ספציפיות, מאוד נקודתיות, שאולי מעידות שלא הייתי מושלם בביצוע תפקידי, אבל בטח שלא ברמה כזו שדורשת הבעת אי-אמון, שיבוא מנהל הרדיו ויגיד, ’מנהל התחנה שמיניתי לא טוב".

אילו דוגמאות הוא נתן?

”למשל, הוא דיבר איתי על פורמט של שיתוף תלמידי הרדיו החינוכי בדירוג השירים במצעד השבועי. אני, כבוגר הרדיו החינוכי, נורא רציתי שזה יצא לפועל, פשוט לא עשיתי את זה בקצב שהוא ציפה. אבל לקחת את הדוגמה הזו וממנה להסיק שאני מנהל לא טוב זו בדיחה. מה גם שדברים אחרים שהוא ביקש הוא קיבל, בין אם שיתופי פעולה עם גורמים חיצוניים שהוא חיבר בינינו, או להרים תוכניות מיוחדות ומופעי מחווה שהוא יזם. ואני חושב שעמדתי במטרה הכללית – להביא את רשת ג‘ למצב טוב יותר. רשת ג‘ של היום, אחרי בסך הכל חצי שנה, היא קצת יותר טובה ממה שהייתה כשנכנסתי, ועם הבטחה לעתיד טוב יותר. היא נשמעת טוב יותר".

אז למה הפיטורים החדים האלו?

”כשהגעתי לתפקיד מיקי מירו אמר לי ’אל תתחיל במהפכות גדולות, תתחיל בשינויים קטנים‘, וקיבלתי את העצה. התחלתי בשינויים קטנים, אבל לא ויתרתי על התוכנית הגדולה שלי. שלושה חודשים אחרי שנכנסתי לתפקיד הגשתי חוברת של כמה עשרות עמודים עם תוכנית מקיפה לשינוי ברשת ג‘, חוברת שזכתה לשבחים מכולם, חוץ מהמנהל הישיר שלי, עד לשיחת הבירור או שימוע. זו הייתה שיחה מוזרה, שנקראתי אליה בהתראה של 12 שעות והיא לא הוגדרה ככזו. רק בשיחה הזו הוא אמר ’תשמע, המסמך שהבאת לא בהכרח תואם את מה שאני רוצה שיהיה‘. ואני התרעמתי ואמרתי לו ’אם אתה לא בטוח שאתה רוצה, בשביל מה הבאת אותי? יכולת לבחור בכל מנהל אחר”. יש מנהל רשת, שבתקופת הניסיון שלו התחכך עם העובדים ועשה נזקים. אתה רואה מודעות נגדו בכניסה למתחם שבו הוא עובד. זה אדם שבא ללא רקע ברדיו, ללא רקע ניהולי, אבל הוא שרד את תקופת הניסיון ונשאר. זה מצב אבסורדי. בוחרים בן-אדם לתקופת ניסיון, ואם הוא עשה משהו נוראי – מן הראוי שילך הביתה. אבל מנהל שנתתם לו מנדט? רציתם מנהל צעיר שיביא רוח צעירה לרשת ג‘, שיוסיף מאזינים צעירים – בשביל זה הבאתם אותי. מיקי מירו ידע מה אני מתכנן לעשות, ובמשך חצי שנה לא נתנו לי לקדם את התוכנית שלי“.

החופש לעבוד. מיקי מירו. צילום מסך: הערוץ הראשון

הכרת את מירו קודם לכן?

"הכרנו לראשונה אחרי שנכנסתי לתפקיד, בבוקר שאחרי המכרז. הוא הבטיח שיעזור לי ונתן לי שורה של עצות להתמודדות עם ניהול ברשות השידור – 'תהיה חזק מול העובדים, תבכה רק בבית'. בחודשיים הראשונים הרגשתי שאני לא הולך לקבל ממנו 'GO' מהיר לביצוע השינויים שתכננתי. הוא לא קידם ניירות שהנחתי על שולחנו. אחרי חודש וחצי הגשתי לוח משדרים מעודכן לימי שישי-שבת. המטרה הייתה להתאים את עצמי אליו, ולהתחיל לבצע את השינוי בצורה מדורגת. סוף השבוע של רשת ג' סובל ברובו מנתוני האזנה דלים ביותר, והוא ממוקדי השינוי המרכזיים בתוכנית שלי. לוח השידורים שהצעתי, נייר בן ארבעה עמודים, נותר למעלה מחודש וחצי ללא התייחסות, וכששאלתי אותו הוא אמר שהוא צריך עוד זמן לחשוב על זה".

עיכבו תוכניות נוספות שלך?

"התבקשתי על ידי מירו להשלים את מודל הפלייליסט של רשת ג', תוך ביצוע שינויים והתאמות שנתבקשתי ליישם על ידי ועדת התוכן של הרשות. משך חודש וחצי התכנסנו, עורכים ומגישים ברשת, כדי לגבש מודל חדש, שעונה על הצרכים של הרשת ופותר בעיות חמורות שקיימות במודל הנוכחי. העלינו הכל על הכתב והגענו למשרדו של מירו. אני ושני עורכים בכירים וותיקים ישבנו מולו. הוא התעלם מהכתוב בנייר ובמשך שעה גרם לשלושתנו להרגיש שהתוכן שגיבשנו בשעות של חשיבה לא רלוונטי, ושעלינו להתחיל יחד אתו הליך חשיבה מחודשת, שייצר סחבת במקום לקדם את הבראת הרשת".

כלומר, אפשר לומר שהיו התנכלויות או מקלות בגלגלים בחצי השנה שלך ברשת ג'.

”הצגתי בוועדת המכרזים תוכנית איך אמורה רשת ג‘ להישמע. את התוכנית פיתחתי עוד לפני שהגעתי לתפקיד, ועיקרה שינוי של הרדיו לסוג של מודל פרוגרמינג, שנקרא ’עריכת שעון‘, שזה משהו שנהוג בכל העולם. לתחנות מוזיקה בחו“ל יש פורמט קבוע ואיתו הן הולכות מבוקר ועד לילה, בעוד בישראל יש מודל פרוגרמינג מושרש כמו בטלוויזיה, כלומר, לכל שעה יש תוכנית אחרת עם קו מוזיקלי אחר, עורך אחר ומגיש אחר. במודל שאני מדבר עליו אתה מביא מכל גוני המוזיקה לתוך אותה השעה".

זה נשמע כמו גלגלצ.

"התחנה היחידה בישראל שאימצה את המודל הזה, לפחות במידת מה, היא גלגלצ. מייצרים תמהיל לשעה נתונה, ובתוך התמהיל שומעים קצת מכל דבר. חדש וישן ופופ ורוק וים תיכוני. לגלגלצ יש יתרונות וחסרונות – אני הייתי שם – כמו הפלייליסט שספג בצדק המון ביקורת, אבל בכל זאת הם עשו מהפכה. יש רדיו בישראל לפני גלגלצ ויש אחרי".

ואז התחלת לבצע את המעבר לפורמט הזה ברשת ג'.

”העלינו פורמט ושדרגנו את הסאונד, הג‘ינגלים. אנשים בצוות קיבלו הדרכה שחלקם לא קיבלו מעולם. איך עורכים שעה, איך מגישים, מה אומרים בפתיחת מיקרופון. שדרנים במשך 10 שנים לא חשבו שהם צריכים להגיד ’אתם מאזינים לרשת ג" עם פתיחת המיקרופון. על ההדרכה קיבלתי את כל הקרדיט שבעולם מהצוות שלי. אני שב ואומר: הכל הלך טוב. מה שהביא לפיטורים שלי הן בטח לא סיבות ענייניות. התקבלה החלטה שאני לא מתאים לתפקיד, לא הסבירו לי למה. כל הפידבקים מהשטח, וגם ממיקי מירו לאורך הדרך, היו חיוביים. פתאום קרה משהו“.

יש פה איזו סתירה: הפידבקים היו חיוביים, אבל אתה אומר שגם שהפריעו לך.

”ביקשו ממני לא לעשות שינוי גדול על ההתחלה. להמתין לוועדת התוכן של רשות השידור שתאשר את התוכנית שלי. הנחתי שמדובר בעיכוב טכני. אמרתי אוקיי, מי שבחרו בי לתפקיד לא הכירו אותי לפני כן, זכותם לתת לי חצי שנה, אפילו תשעה חודשים של ניסיון להוכיח את עצמי כמנהל. אבל התוכנית הזו מעולם לא הוגשה לוועדת התוכן".

 

מרדיו ישן לרדיו חזק

למה בעצם היה צריך שינוי ברשת ג‘?

”כיוון שבשנים האחרונות היה קשה מאוד לקבל חוויית האזנה רציפה לרדיו. האנשים מצוינים, אבל הסדר של התוכניות בעייתי. מתוכנית הבוקר של ורד יפתחי עוברים לאהרון פררה, שעובר לאבי אתגר שעובר למנחם פרי שעובר לעופר נחשון, וכל אחד לוקח את השעה-שעתיים שלו למקום אחר. אני מדבר על חשיבה יותר מערכתית, לחשוב מה היה לפני ומה יהיה אחרי, שתהיה אחידות הגשתית ועריכתית. יש לרשת ג‘ את הבידול שלה, היא משמיעה רק מוזיקה ישראלית. אז חשוב לי לעקוב אחרי מה שקורה בארץ ולהוכיח שקהל ישראלי יכול לשמוע רוב היום מוזיקה בעברית, ולתת ביטוי לכל גוני המוזיקה הישראלית שלא תמיד קיימים בתחנות אחרות“.

העניין של עריכת שעון מחייב צמצום הנוכחות של השדרן ושל העורך. האם זה לא כורת את הענף שעליו אתה יושב? הרי במודל הזה צריך פחות להבין ברדיו.

”קודם כל, תחנת רדיו טובה לא יכולה להיות תחנה שאין מאחוריה צוות של אנשי רדיו מקצועיים. עריכה מוזיקלית נכונה היא עריכה שערך עורך בקיא במוזיקה. הגשה מקצועית היא לא בהכרח דיבור. מגיש מקצועי בתחנת מוזיקה בחו“ל משתכר היטב והוא איש רדיו טוב אם הוא מצליח ב-7 או ב-15 שניות להעביר אותו מסר ששדרנים לא מיומנים מעבירים בדקה. זה מקצוע לכל דבר ועניין. בתחנת מוזיקה אתה צריך לתת שירות נוסף למי ששומע את השירים וצריך להכיר את השירים האלה בפעם הראשונה או רוצה ללמוד משהו על מה שהוא שומע. לצד זה, יש מדיניות מוזיקלית שצריכה להיאכף בצורה מאוד מסודרת וישנם האנשים שעושים תוכניות אישיות".

איך היישום של התוכנית עבד בפועל?

"אני באתי ואמרתי לשדרן ’תוריד קצת – לא את הכל – מעצמך. תחשוב קצת מערכתית על התחנה', שזה מה שחסר בג‘. לא ביקשתי ’אל תדבר בכלל', אלא ’במקום לדבר אחרי כל שיר, תדבר אחרי כל שניים, כל שלושה. תראה שהמאזינים יישארו איתך. יהיה להם יותר קל‘, ואני שומע את אותו שדרן, בלי להזכיר שמות, והתוכנית שלו נשמעת הרבה יותר טוב.

”היו שדרנים שהיו רגילים שכשנגמר שיר הם נותנים נאום של 30-25 שניות בלי שיש שיר ברקע. כך נשמע הרדיו הישן. הרדיו החדש לא עובד ככה. וזה שינוי שאם עושים אותו במקצועיות עדיין התחנה שומרת על סטנדרטים גבוהים. זו לא תחנת מחשב, אי אפשר להחליף בקלות את הצוות של רשת ג‘, אבל בהחלט זה נשמע קצת אחרת“.

אבל הבן-אדם שיבוא אחריך יגיד למה כל שניים-שלושה שירים? כל ארבעה-חמישה, וכן הלאה.

”היום לאנשים אין יכולת לשמוע שדרן מדבר באופן לא ענייני יותר מ-10 שניות. האפשרות לזפזפ לכל תחנה שבאותו רגע נתון מנגנת שיר עדיפה על המאזין הממוצע, ולא רק בארץ. אין מה לעשות, יש טאלנטים, יש שדרנים שהפוסטר שלהם יהיה מרוח על כל אוטובוס, אבל עדיין, כשאנשים יושבים במשרד, השדרן זז אחורה. המוזיקה נמצאת בפרונט. זה לא סותר את העובדה שיש תוכניות מלל אישיות בפריים טיים, בלילות, בערבים, בסופי שבוע, במגזינים יומיים ובמגזינים שונים על בסיס שבועי“.

כלומר, ניסית לאזן בין הדברים.

”בדיוק. באתי ואמרתי לשדרן ’אתה רוצה תוכנית אישית בסוף שבוע? קח, תשמיע שם את השירים שאתה אוהב, תגיד שם את הדברים שאתה רוצה להגיד – אבל בסוף שבוע. בפריים טיים אתה צריך להיות חלק ממערכת. אם אנחנו רוצים לנצח או לפחות להיות מתחרים ראויים לגלגלצ, אנחנו חייבים לשחק את המשחק שכל תחנות הרדיו בחו“ל משחקות. או שרשת ג‘ תמשיך לעמוד במקום, ובתוך כמה שנים תהפוך לחלוטין ללא רלוונטית. וזה מה שיקרה“.

סלע מחלוקת בין מירו למורוזובסקי היה שידורי חדשות ברשת ג': "אני חושב שמהדורת חדשות בת שבע דקות מזיקה לרשת ג' בתחרות מול תחנות המוזיקה האחרות, והצעתי מודל בו קרייני הרשת יגישו מהדורות מקוצרות בנות דקה וחצי, כמקובל בתחנות מוזיקה רבות בעולם. מירו לא הסכים עם דעתי ולא קידם שיחות בנושא למרות שביקשתי. בישיבה של ועדת התוכן של רשות השידור נשאלתי מה דעתי, אחרי שמנהלי תחנות אחרים התייחסו לנושא. בכל פעם שניסיתי להוציא מילה מהפה מירו חתך אותי בגסות ולא איפשר לי לדבר".

 

הדחה בפקס, בלי שימוע

”פוטרתי באמצעות פקס שנשלח אליי למשרד. המזכיר שלי ידע על הפיטורים יומיים לפניי, אבל לא רצה להרוס לי את השבת, כי הם התעקשו לשלוח את זה בשישי בבוקר, באמצע המלחמה. ביום ראשון גיליתי בדיעבד שפוטרתי, כשבאותו יום היה אמור להיות על סדר היום של מליאת רשות השידור דיון בנושא עתידה של רשת ג‘ – ולי יש הרבה מה להגיד בנושא, אבל כנראה שקצת חששו ממה שאני אגיד. זו הערכה שלי. לדעתי, ההנהלה לא מוכנה לשינוי אמיתי".

זה מתסכל, הרי יכלו לא לקחת אותך.

”התחושה שלי שזה היה פוילעשטיק מההתחלה. הביאו אדם שיעשה שינוי גדול ונבהלו מזה פתאום. או שלא חשבו שאצליח, או שלא חשבו שהצוות ילך אחריי. למרבה ההפתעה זה עבד יותר טוב ממה שחשבתי. הייתי בטוח שיהיו לי הרבה אויבים, אני לא יכול להגיד שאין לי אויבים בכלל, אבל מערכת היחסים שלי עם 90% מהצוות שלי ועמיתים מכל הרשתות האחרות היא נפלאה. לא עשיתי דבר שמצדיק את העזיבה שלי. לא עשיתי דבר שעלול לגרום להם לחשוב שהשינוי שאני מציע הוא לא נכון לרשת ג‘, נהפוך הוא, כשנבחרתי לתפקיד אמרו ’בא מנהל צעיר, עם רוח צעירה, להביא קהל צעיר לרשת ג'‘‘ והבטיחו שיעזרו לי בכל דבר.

”אני לא יודע מה קרה, אבל מה שבטוח זה שעזרה לא קיבלתי. הצליחו לזרוק אותי החוצה בלי לתת לי הסברים, בלי להכין אותי לזה, בלי לקרוא לי לשיחה ולהגיד ’תשמע, אתה באזהרה. אנחנו לא בטוחים לגביך‘. לפתע נודע לי יום אחרי שיחת הבהרה ובפקס שמסיימים את ההעסקה שלי, לא ברור למה. עכשיו רק נשאר לראות מי ימונה במקומי. אולי אני תופס כיסא למישהו אחר. זו הפוליטיקה של המקום הזה“.

מה הלאה מבחינתך?

”אני לא יודע. הם עושים נזק לשם שלי. מעולם לא פוטרתי. אני צריך עכשיו לצאת לשוק העבודה לראשונה בחיי כמובטל, אחרי שבעיתונות הם אומרים שלא הצגתי כישורי ניהול מספקים ולא עמדתי בתקופת ניסיון. שלחו אותי בלי שימוע. זה עוול, ועל העוול הזה אני הולך לנסות להילחם גם מבחינה משפטית (מורוזובסקי הגיש תביעה בסך 100 אלף שקל נגד רשות השידור בגין הדחתו – י“א). "אין לי מושג מה אני עושה עכשיו עם החיים שלי. בגיל 29 מיציתי את שוק הרדיו הישראלי, וזה כואב לי, כי אני מאוד אוהב רדיו ואני מרגיש שיש לי הרבה מה לתת, ואני מקבל גם פידבקים ממאזינים ומאנשים שלא מכירים אותי. יכולתי להצעיד את רשת ג‘ למקום טוב יותר, שהיו לי הכלים, הידע, היכולות הניהוליות. וזה לא התאים למישהו ואחרי חצי שנה הוא זרק אותי בלי שנתן לי לקדם שום תהליך. זה לא הוגן".

”אני עדיין קצת בהלם“, אומר מורוזובסקי, ”כל החיים הייתי ברדיו ואני הולך עכשיו לחפש עבודה אלוהים יודע איפה. מה שעצוב, זה שאני לא בטוח שברדיו יש בכלל עתיד“.

עד כדי כך?

”כן, כי אני לא יכול להתחרות באנשים שרוצים לעשות רדיו ומוכנים לעשות אותו גם בהתנדבות. מזל שיש חוק במדינת ישראל, לשלם שכר מינימום. אבל זה עדיין שכר מינימום. בגלל זה יש כל כך הרבה אנשים טובים בתחום הזה שלא עושים רדיו, או בכלל תקשורת, כי הם הבינו את מה שאני מבין עכשיו. ואני תמיד חלמתי שאהיה זה שיצליח. אבל אני מקווה לטוב, למרות שכרגע אין לי מושג לאן אני הולך“.

מפחיד?

”כן, זה מפחיד. אני יושב בבית ואני שבור. זה לא רק קול ישראל. זו ההבנה שהייתי כבר בגל“צ, והייתי עכשיו בקול ישראל, והייתי בתחנות האזוריות והחינוכיות, ובכל המקומות השארתי בדרך כלל רושם טוב מקצועית, אבל זה אף פעם לא הספיק כדי לקבל קביעות ומשכורת ראויה. וכנראה שלפני גיל 30 אוותר על החלום. מצער אותי מאוד שאני לא יכול לעשות רדיו למחייתי, כי אני מרגיש שנולדתי לרדיו“.

מרשות השידור נמסר: "מאחר שהנושא תלוי ועומד בערכאה משפטית, אנו מנועים מלהגיב".

—

כתבתו של יונתן אסתרקין, מתוך מגזין "פירמה" של גלובס (18.12.2012)

למנוי לעיתון גלובס לחצו כאן.