אם חשבתם שרק כוכבי רוק מזדקנים או שחקני הוליווד זוכים לטקסים מוגזמים עם שטיחים אדומים, תחשבו שוב כי גם לנו יש את היכל התהילה של הרדיו שמזכיר לנו למה אנחנו כל כך אוהבים את המקצוע המשוגע הזה. השנה, שבעה אנשי רדיו וטלוויזיה מווירג'יניה המערבית הולכים לקבל את הכבוד שמגיע להם ולהיכנס להיכל התהילה המקומי. הטקס המרגש יתקיים בסוף אוקטובר במוזיאון הרדיו והטכנולוגיה שבעיר הנטינגטון, מקום שנשמע כמו גן עדן אמיתי לחובבי נוסטלגיה ואספני מכשירי שידור ישנים כמוני.
הקולות שעיצבו דורות של מאזינים
בין השמות הבולטים ברשימה המכובדת השנה תמצאו את דייב אלן, אגדת מיקרופון אמיתית עם 38 שנות ניסיון מאחורי המיקרופון, מתוכן שני עשורים של הגשת תוכנית הבוקר המיתולוגית שלו בלוגן. לצידו נכנס גם וויל שומאט, שסוגר לא פחות מ-48 שנות שידור רצופות, מספר בלתי נתפס בעידן המהיר של היום שבו כולם רוצים להיות כוכבי רשת ברגע אחד בלי לעבוד קשה. אליהם מצטרפים העיתונאי המוערך רנדי יוה, שמביא איתו ניסיון עשיר מהשידור הציבורי, ומגישת החדשות הוותיקה סוזן ניקולס, שמחזיקה בקריירה מדהימה של 40 שנה על מסכי הטלוויזיה.
המוח והיצירתיות מאחורי הקלעים
אבל תעשיית התקשורת היא ממש לא רק הפרצופים והקולות שאתם שומעים באוטו בזמן שאתם תקועים בפקקים של כביש החוף, אלא קודם כל האנשים שמנווטים את הספינה הזו מאחורי הקלעים. השנה יקבלו כבוד גם מישל כריסט, מנכ"לית איגוד השדרנים של וירג'יניה המערבית, ואלן דיי, שמנהל את מחלקת הקריאייטיב באחת מתחנות הטלוויזיה הגדולות כבר ארבעה עשורים שלמים. אליהם מצטרף ג'ים דאמרון, שעבר במהלך הקריירה שלו בין תחנות רבות בפלורידה ובווירג'יניה ועשה פשוט הכל, החל מהגשת תוכניות ועד לניהול תחנות שלמות בהצלחה יתרה.
אצלנו בארץ, לצערי הרב, עדיין אין היכל תהילה רשמי ומאורגן כזה שמחלק פרסים ופסלונים לשדרנים שהעבירו לנו את השירות הצבאי או את הנסיעות הארוכות והמייגעות לאילת. אולי הגיע הזמן שמישהו אצלנו ירים את הכפפה ויקים פרויקט כזה, כי אם למישהו מגיע כבוד וחיבוק מהקהל, זה בהחלט לאנשים שגורמים לנו להרגיש קצת פחות לבד בדרכים. עד שזה יקרה ואני אקבל את הפסלון שלי, אני הולך לתרגל את קול הבס שלי מול המראה ומאחל לכולכם סופשבוע רגוע ושקט, לפחות כמו השירים המרגיעים של גלגלצ בשישי בצהריים.
מקור: RadioWorld
צילום: SHAHBAZ ZAMAN מתוך אתר Pexels
