הדרך הבטוחה לגלות כמה שווה תדר FM היא לכבות אותו. את זה למד השידור הציבורי של שווייץ, SRG SSR, שב־12 בנובמבר החזיר לאוויר 98 תדרי FM, אחרי שבתחילת השנה שעברה עבר כולו לרדיו הדיגיטלי DAB+.
לפי RadioWorld, התדרים חזרו לפעול באתרי שידור ברחבי המדינה, חלקם על פסגות הרים כמו Säntis ו־Rigi, ובשלוש הרשתות של התאגיד: SRF, RTS ו־RSI. השירות שוחזר לכ־80% מאוכלוסיית שווייץ, והתאגיד פרסם רשימה של האתרים הפעילים. חובב קליטה מרחוק בליון שבצרפת כבר הספיק לקלוט את האות מ־La Dôle, אתר שידור שווייצרי סמוך לגבול. יש אנשים שאוספים בולים ויש אנשים שאוספים תדרים של מדינה שכנה. אני לא שופט.
ולמה לחזור? ועדת התחבורה והתקשורת של הפרלמנט השווייצרי הפנתה לנתונים של Mediapulse, חברת מחקר מקומית, שלפיהם ההאזנה ירדה ב־25% אחרי הכיבוי. הפרלמנט הצביע לדחות את הכיבוי הארצי של ה־FM, והרגולטור השווייצרי החזיר לתאגיד את הרישיונות. "התאגיד הבין את ההחלטה של הפרלמנט כמנדט", אמרה המנכ"לית סוזאנה וילה. ב־SRG מגדירים עכשיו את ה־FM כגשר שנותן למאזינים עוד זמן לעבור לדיגיטל, ומודים שזה לא בחינם: את העלויות צריך ליישב עם תוכנית חיסכון שהממשלה הפדרלית הטילה עליהם, וכל הרחבה נוספת תלויה בכמה ישתמשו בה.
והפרט שהכי מעניין אותי: לפי התאגיד, כמעט 90% מזמן ההאזנה לרדיו כבר עובר ב־DAB+ ובאינטרנט. על הנייר, המעבר הצליח. המשמעות, לדעתי, היא שהמעט שנשאר ב־FM היה שווה יותר ממה שחשבו. גם בארץ של השעונים המדויקים, מסתבר שאת המאזינים אי אפשר לכוון.
מה זה אומר לנו?
אני, למען הסר ספק, בעד DAB+. אבל הסיפור השווייצרי מלמד שמעבר כזה מתזמנים לפי המאזינים, ולא לפי תאריך בתוכנית עבודה. מאזין שמאבד את התדר לא תמיד עובר לפלטפורמה החדשה. לפעמים הוא פשוט הולך.
בכל פעם שהדיון על DAB חוזר לשולחן בארץ, זה טיעון טוב לתחנות ולרגולטור לשמור על ה־FM כגשר ולא לפרק משדרים מוקדם מדי. השווייצרים גילו שהדלקה מחדש עולה כסף, ושצריך להצדיק אותה מול תוכנית חיסכון. אצלנו אנטנת FM גרה בדרך כלל על גג, ליד דוד שמש וצלחת לוויין שאף אחד כבר לא זוכר למה היא שם. חבל לשלוח אותה לפנסיה לפני שהקהל באמת זז.
ויש את הרכב. כל מי שעובד ברדיו יודע שחלק גדול מההאזנה קורה מאחורי ההגה, ושם אף אחד לא מחפש אפליקציה ברמזור. מתניעים ומצפים שהתחנה תהיה שם. לכן, לדעתי, כל תוכנית מעבר צריכה להתחיל מהשאלה מה קולט הרכב הממוצע בכביש, ולא הרכב החדש באולם התצוגה.
וזה נכון גם לפודקאסטרים ולחברות מדיה שמעבירות קהל מפלטפורמה לפלטפורמה: לפני שסוגרים את הדלת הישנה, כדאי לוודא שכולם כבר נכנסו בחדשה.
הדיגיטל הוא העתיד, על זה אין לי ויכוח. אבל המאזינים נאמנים לקול שהם אוהבים, לא לטכנולוגיה, והתפקיד שלנו הוא לדאוג שהקול הזה יגיע אליהם בכל דרך שיש.