השבוע נפתח ב־OpenAI, ששווה עכשיו 1.25 טריליון דולר, ונסגר בפודקאסטים שמפיקה בינה מלאכותית בלי שאף בן אדם התיישב מול מיקרופון. באמצע, ה־DJ של ספוטיפיי קיבל כפתור השתקה, אלביס ואמינם הגיעו לבית המשפט באותו צד, והמפרסמים הודיעו שהם אוהבים אודיו, רק לא את הדחיסה. החוט שמחבר את הכול, לדעתי: הקול הפך לנכס, וכולם רבים על מי מחזיק בו ומתי הוא מדבר. הנה סיכום השבוע, לפי סדר הופעה, כמו ליין־אפ של תוכנית בוקר.
הטריליון של אלטמן - OpenAI, החברה של סם אלטמן, השלימה עוד גיוס והגיעה לשווי שיא, בזמן שאנתרופיק, המתחרה הראשית, כבר מתכוננת להנפקה. זה נשמע רחוק מחדר החדשות של כל תחנה בארץ, אבל זה הכסף שמממן את הקולות, המחוללים והמנחים המלאכותיים שתפגשו בהמשך הסיכום. וזה גם מספר שקריין ותיק צריך לקחת אוויר לפני שהוא מקריא אותו.
המפרסמים רוצים פחות - לפי הסקר השנתי של Oxford Road, חברה שחיה מפרסום באודיו, רוב המותגים הגדילו השנה את תקציבי האודיו, אבל מדידה חלשה ועומס פרסומות כבר מקררים את התוכניות לשנה הבאה. בעברית פשוטה: אוהבים את האוכל, מבקשים פחות מנות על אותה צלחת. ומי שעורך הפסקת פרסומות בתחנה בארץ מוזמן לספור כמה ספוטים המאזין שומע לפני שהשיר הבא מגיע.
רדיו
הצעירים עוד על התדר - לפי נתוני Nielsen, חברת המדידה האמריקאית, הרדיו עדיין מוביל בזמן ההאזנה אצל בני 34-18 בארה"ב, אבל הפודקאסט כבר צמוד אליו. הרדיו נוסע בנתיב השמאלי, רק שבמראה כבר רואים פנסים. לתחנות בארץ, מגלגלצ ועד התחנות האזוריות, זו בעיניי הזמנה ולא איום: מי שרוצה את הקהל הצעיר צריך להיות גם בשידור וגם בפיד.
ה־DJ שקיבל כפתור - לפי TechCrunch, ה־DJ של ספוטיפיי קיבל קולות ואישיות לבחירה, וגם כפתור שמשתיק אותו בין השירים. כל לחיצה על הכפתור הזה היא סקר קטן שאומר שהדיבור לא הוסיף כלום, מבחן ששדרני מוזיקה מכירים היטב. ההבדל הוא שלנו לא נתנו כפתור, נתנו לנו מנהל מוזיקה עם עט אדום.
בינה מלאכותית
אלביס ואמינם נגד Suno - לפי Variety ו־The Verge, בעלי הזכויות של אלביס פרסלי והמו"ל של אמינם תובעים את Suno, מחולל המוזיקה מבוסס ה־AI, בטענה שהוא מייצר שירים שמחקים את האמנים. כמי שעובד עם Suno על מאשאפים לרדיו, אני מרגיש כבר כמה חודשים שהסינון שם מתהדק, ומי שמכין בארץ ג'ינגל או פתיח עם מוזיקת AI צריך לקרוא את תנאי השימוש לפני השידור. ובכלל, כשאלביס ואמינם פתאום באותה קבוצת ווטסאפ, עדיף לא להיות זה שהם מתייגים.
הפודקאסט שמפיק את עצמו - לפי Podnews, ה־AI של מטא, שנקרא Muse, כנראה יודע לחקור נושא, להקליט אותו בקולות מלאכותיים ולארח פודקאסט שלם, והאתר כבר מצא יותר מ־20 תוכניות כאלה באוויר. מנחה כזה לא מאחר לישיבת הפקה ולא מבקש העלאה, אבל גם לא יודע על מה דיברו אתמול בתור לקופת חולים. לפודקאסטרים בארץ זו תזכורת טובה למה שאי אפשר לייצר בלחיצה: אישיות, ניסיון וקהילה.
לקראת השבוע הבא
אני אעקוב בעיקר אחרי שני דברים: אם יצוצו בפיד עוד תוכניות של Muse, ואיך Suno תגיב לתביעות, כי מה שיוחלט שם ישפיע גם על הג'ינגל הבא שיוצא מאולפן בארץ. ובינתיים, שאלה קטנה לסוף השבוע: מה יש בתוכנית או בפרק שלכם שאף מכונה לא הייתה יודעת לכתוב? אם התשובה לוקחת לכם יותר מדקה, יש לכם על מה לעבוד בשבוע הבא. ההימור שלי: ככל שיתרבו הקולות המלאכותיים, המאזינים יחפשו יותר את המגיש שמכיר אותם בשם. שבת שלום, ונתראה ביום ראשון עם קול אנושי לגמרי, כולל הצרידות של הבוקר.